#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תג. האם יש ראיה אם גוף הכרובים שעשה שלמה וכנפיהם בנס היו עומדים ומדוע? 	"לשמואל יש ראיה שגוף הכרובים עמד בנס ופירש הרשב""ם שרוחב בית קדשי הקדשים היה כ' אמה וב' הכרובים היו כנפיהם כ' לבד הגופים וכתיב ויפרשו את כנפי הכרובים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נוגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נוגעות כנף אל כנף, וא""כ הגופים בנס היו עומדים. והתוס' (ד""ה מתקיף) כתבו שגם הכנפים עמדו בנס שעשרים בעשרים אינו נכנס.<br>ודחה אביי ודלמא גופן של כרובים בולטים ויוצאים מתחת כתרנגולים שהכנפים מקורבים והגוף יוצא מתחת הכנפים. וכתבו התוס' דאכתי הכנפים עמדו בנס וכנ""ל, וקושית אביי היא שהגוף לא עמד בנס.<br>רבא דחה ודלמא זה שלא כנגד זה קיימי. רב אחא בר יעקב דחה דדלמא באלכסונא הוו קיימי. רב הונא בריה דרב יהושע דחה דדלמא ביתא מעילאי רווח. רב פפא דחה דדלמא מיכף הוו כייפי ידייהו שהכנפים היו כפופים ולא תפסו ביחד כ' אמה. רב אשי דחה דדלמא שלחופי הוו משלחפי ידייהו שכנפיהם היו כנף על כנף כאדם שחובק את ידיו. ולאמוראים אלו אין ראיה מפסוק זה גם לגוף וגם לכנפים שעמדו בנס. אמנם עדיין יש ראיה שהכרובים עמדו בנס מפסוקים אחרים כמבואר בתשובה הקודמת, אא""כ נפרש כפרש""י שם."	בבא בתרא צט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תד. מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו כמה פותחות יעשו היכן ולמה? 	שתי פותחות ושתיהן לבור. פותחת לבעל הבור כדי שבעל הבית לא יגנוב מימיו ופותחת לבעל הבית כדי שבעל הבור לא יכנס לביתו של בעל הבית אלא אם כן ישנו לבעל הבית בביתו משום חשד אשתו.	בבא בתרא צט.- צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תה. מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו 1) מתי נכנס ויוצא 2) האם מכניס לתוכה תגרים 3) מי זורע את הדרך 4) האם נכנס מתוכה לשדה אחרת? 	1) אם הדרך באמצע שדהו נכנס ויוצא בשעה שדרך בני אדם להכנס ולצאת. אם הדרך מן הצד נכנס ויוצא בשעה שרוצה.<br>2) אם הדרך באמצע שדהו אינו מכניס לתוכה תגרים. אם הדרך מן הצד מכניס לתוכה תגרים.<br>3) אם הדרך באמצע שדהו החיצון זורע את הדרך. אם הדרך מן הצד שניהם אינם זורעים את הדרך.<br>4) לא יכנס מתוכה לשדה אחרת לקצר דרכו.	בבא בתרא צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תו. ניגרא, אמה בית השלחין ואמה בית הקילון 1) כמה אמות צריך להניח מכל צד לאגפיהם 2) האם מותר לזורעם ולמי? 	"1) לניגרא ד' אמות. לאמה בית השלחין אמה. לאמה בית הקילון חצי אמה.<br>2) של ניגרא אסור לזורעם. של אמת בית השלחין ואמת קילון לרב יהודה אמר שמואל בעל השדה זורעם וכ""ש נוטעם, לרב נחמן אמר שמואל בעל השדה נוטעם אבל לזורעם אסור שמחלחלים את הקרקע."	בבא בתרא צט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תז. מי שהיתה דרך הרבים עוברת לתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. 1) מדוע שלו לא הגיעו 2) מדוע מה שנתן נתן ולדעת איזה תנא נאמרה? 	"1) רב זביד משמיה דרבא אמר גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון. רב משרשיא משמיה דרבא אמר בנותן להם דרך עקלתון. רב אשי אמר כל מן הצד דרך עקלתון היא קרובה לזה ורחוקה לזה.<br>2) לרשב""ם יש בי תירוצים בגמי המשנה כרבי אליעזר שאמר שרבים שבררו דרך לעצמם מה שבררו בררו ובאופן שאבדה להם דרך באותה שדה, וכ""ש במשנתנו שהוא עצמו נתן להם מדעתו שמה שנתן נתן. ולרבה בר רב הונא שאמר שאין הלכה כר' אליעזר המשנה כרב יהודה שאמר שמצר שהחזיקו בו רבים והבעלים ידעו ושתקו אסור לקלקלו וכ""ש מתניתין שנתן להם ההוא דרך בידים, הלכך מה שנתן נתן וכגון שהחזיקו.<br>לר""י (בתוד""ה כגון) למסקנא לא אתיא מתניתין כר' אליעזר שהוא מיירי באבדה וכאן לא אבדה ולכו""ע צריך לפרש טעם משנתנו כרב יהודה. ועוד פי' המשנה ר' אליעזר וכמו שבאבדה להם דרך מה שביררו בררו כך אם החזיקו בו רבים אסור לקלקלו. ורבנן דפליגי אדר' אליעזר באבדה ואמרי דאין מועיל בירורם כלום הכי נמי פליגי אמתניתין דלא אמרינן מה שנתן נתן, ולרבה בר רב הונא דאאבדה לא פליגי רבנן אתיא מתניתין לדברי הכל."	בבא בתרא צט. - ק. ותוס'		
